הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש.
מימין האקס משמאל הנקסט
אחרי שנים של שימוש במכשירי דגל – מצלמות משוכללות, AI בכל כפתור, ומחירים שמגרדים את ה-6,000 ש"ח – עצרתי לרגע ושאלתי את עצמי:
האם אני באמת צריך את כל זה?
ככל הנראה כן, חד משמעית כן, אבל ניסיתי בכל זאת לראות מה קורה כשמוותרים.
אז בשקט בשקט, בלי יותר מדי רעש – עברתי ל-Huawei nova 11i.
כן, אין שם גוגל (יופי, פחות מעקב). כן, המצלמה סבירה – ובשביל כל השאר, אני פשוט אחזור להסתובב עם ה-DSLR שלי, כמו פעם.
העיצוב? בינוני – אבל אני לא מתרשם מחיצוניות.
הסוללה מחזיקה לי יופי – לפחות עד הפסקת הצהריים, ובזכות טעינה מהירה זה כבר זניח.
והכי חשוב – זה גורם לי לחשוב מחדש על איך אני עובד. גם כשיש מגבלות – לומדים להסתדר, ולעבוד יותר מהמחשב כשצריך.
לפעמים פחות זה פשוט יותר.
(ולפעמים גם עדיף לדעת מתי לעצור.)
נ.ב.
1 באפריל שמח לכל מי שהגיע עד הסוף...
