היה היתה נערה.
קצת פראית,
ומלאה שמחת חיים.
קצת פראית,
ומלאה שמחת חיים.
לא פחדה מכלום
אהבה לצחוק ולטייל,
להוביל ולהציל
להגן ולנגן.
אהבה לצחוק ולטייל,
להוביל ולהציל
להגן ולנגן.
ואז הוא בא ולקח הכל.
כמו זאב מורעב, טרף
את כל הפראיות, הלוחמנות
הצחוק ושמחת החיים.
עינייה כבו,
והיא נעלמה בצילו האלים.
את כל הפראיות, הלוחמנות
הצחוק ושמחת החיים.
עינייה כבו,
והיא נעלמה בצילו האלים.
עד שיום אחד
במבצע ספונטני
מאולתר
וקצת מסוכן
היא החליטה לבחור בחיים לאלתר.
במבצע ספונטני
מאולתר
וקצת מסוכן
היא החליטה לבחור בחיים לאלתר.
תפסה רגליים
בגד או שניים,
ועם כמה שכנים טובים
ומשפחה תומכת,
אל הלא נודע בחרה ללכת.
בגד או שניים,
ועם כמה שכנים טובים
ומשפחה תומכת,
אל הלא נודע בחרה ללכת.
וכך לאחר שנים של ייסורים
מלאות בתהומות של ייאוש
והרים של תקווה.
באיסוף השברים,
בהרס ובבניה
מלאות בתהומות של ייאוש
והרים של תקווה.
באיסוף השברים,
בהרס ובבניה
היא שוב חזקה ולוחמנית.
עם חזון וחלום חדש ביד,
ממשיכה לסלול לה את הדרך
בין כל הזאבים.
עם חזון וחלום חדש ביד,
ממשיכה לסלול לה את הדרך
בין כל הזאבים.
[ והזאב הגדול מכולם,
עדיין אורב לה בכל פינה.עם שיניים חשופות
וציפורניים שלופות,
על סף כל בור
מחכֵּה שתיפול ]
עריכה - נכתב בצד:
הנערה הזאת היא אני.
שברחה בדמיונה אל ההרים אינספור פעמים,
שהירח ליווה אותה בלילות של אימה.
שפונה ממעמקי הלב והכאב לכל אישה וגבר:
אם נקלעתם למערכת יחסים אלימה,
אל תתנו לזה לקרות!
אם נשאר בכם ניצוץ של רצון לחיות,
קומו ולכו.
ואם ראיתם דרך החלון
או שמעתם דרך הדלת...
אל תעצמו עיניים
ואל תאטמו אוזניים.
כל המציל נפש אחת...
וזכרו,
שאלימות היא לא רק פיזית,
וישנן חבלות שנשארות לנצח.
