הצלבנים היו עוד חוליה בשרשרת הארוכה של כובשים ושליטים שעברו בארץ ישראל והותירו בה את רישומם. הצלבנים הגיעו לארץ בסוף המאה ה-11, הם ערכו בארץ מסעות כיבוש ומלחמות עקובות מדם, אך גם הביאו אתם מאירופה סגנון בנייה חדש. רוב המלחמות בעת העתיקה היו מלחמות דת, וכך גם בימי הביניים.
בשנת 1095 הכריז האפיפיור אורבנוס השני על רעיון מסע הצלב לארץ הקודש, מסע שנועד לשחרר מידי המוסלמים את המקומות הקדושים לנוצרים ולשמור על קבר ישו שבמתחם כנסיית הקבר בירושלים. בתקופה ההיא הייתה אירופה בשלה למהפך החשיבתי הזה, וארבע שנים אחר כך, ב-1099, כבר הגיעו ראשוני הצלבנים לירושלים והקימו את ממלכת ירושלים הצלבנית הראשונה.
90 שנה אחר כך הביסו אותם המוסלמים, אך הצלבנים חזרו וכבשו את רצועת החוף, והמשיכו לשלוט כאן עוד כמאה שנים, עד שבשנת 1291 ניגף אחרון הצלבנים מארץ ישראל. הצלבנים הטביעו חותם עמוק בארצות ששלטו בהן בדמות המבצרים הרבים שנבנו בסגנון הבנייה של ימי הביניים האירופיים בכ-80 נקודות אסטרטגיות ברחבי הממלכה. בין היתר, בנו הצלבנים חוות חקלאיות מבוצרות שחלשו על שטחי חקלאות שנמסרו למשפחות אצולה או למסדרים הצלבניים.
לפי מחקרים ומיפוי אדריכלי, את המבנה בעין חמד בנו הצלבנים באמצע המאה ה-13, בימיו של המלך פולק מאנז'ו, והוא הועבר לידי אנשי המסדר ההוספיטלרי, שכשמו כן הוא – מסדר שהתמחה במתן שירותי רפואה ואירוח. השם "אקווה בלה" מופיע בתעודה אחת משנת 1168 בהקשר להצעת המקום למלך הונגריה, אולם בפועל נותר המקום בידי המסדר ההוספיטלרי, וככל הנראה שימש חווה חקלאית. עם זאת, עלתה גם ההשערה שהמקום שימש בית הבראה לחולי המסדר ומקום נופש לאביריו. על בסיס אתרים צלבניים רבים שנבנו בדרך לירושלים (כדי לשמור על הציר ועל המים שלאורכה), הוקמו בשנים שאחר כך כפרים ערביים, והמבנה בעין חמד זכה לכינוי "דיר אל באנאת" – "בית הבנות". ייתכן שהשם מעיד שהמבנה שימש בית ספר לבנות או מנזר לנשים, אולם סבירותה של השערה זו נמוכה.
התקציר ההיסטורי באדיבות רשות הטבע והגנים.
חג שמח!
