ראיתי גשם
מתפרץ
דמעות של שחוק
מתגלגלות
אדם מביט
בעננים
מקשיב לקול
תפילת העיר
אמי יושבת בחלון
כמו בכפר הולדתה
זוכרת פני הזקנים
וילדות משחקות
היה שם כומר
מחייך
נותן מחסה וסוכריה
פולין
לפני המלחמה
והיא קטנה
צמת-פשתן
בתל אביב
האנחה
נבלעת במרוצת כבישים
וקול הגשם
מתמזג
בחישוקי המכוניות
אבי
מביט בה חרישי
ובתמונות שעל הקיר
יוצא לומר תפילת-ערבית
סוגר הדלת בדממה.
